אמש פתחתי חשבון טוויטר. חשבון הטוויטר ילווה את פעילות הבלוג משום שאני מאמין כי מדובר בכלי חשוב ועוצמתי, אך לא כזה המסוגל להחליף תכנים ומידע המועברים בבלוג.

בטוויטר שלי, בדיוק כמו בבלוג זה, אשתדל להתמקד בעיקר בתכנים מקצועיים ולא פרטיים ואשתף קישורים מעניינים בנושאי עריכת תוכן אינטרנט, כתיבה שיווקית, קופירייטינג, שיווק באינטרנט, מדע וטכנולוגיה – כך שקוראי הבלוג יכולים לעקוב אחרי ללא חשש לבזבוז זמנם היקר בהבלים.

פה ושם סביר להניח שיצויצו גם הבלים, אך אשתדל להמעיט בכך.

אזהרה: בפוסט לא תמצאו שום דבר שלא ידעתם קודם!

מדי פעם צצים בפורומים מקומיים של קידום אתרים ושיווק באינטרנט כותבי תוכן וקופירייטרים המציעים כתיבת תוכן אינטרנט בעבור סכומים נמוכים במיוחד.
לא פעם מעוררות הצעות אלו דיון סוער והאשמות ב"חאפריות" או בזלזול בתחום כתיבת התכנים לאתרים.
בהנחה שכתיבת טקסט פשוט ובסיסי באורך 300 מילים אורכת כשעה, שכר של 50 ש"ח למאמר הוא הכנסה לא רעה. אך ספק אם מישהו יכול באמת להתפרנס כשהוא מציע מחירים כאלו. מעטים הם אלו שביכולתם לכתוב יותר משישה-שבעה טקסטים ביום, במשך חמישה ימים בשבוע, מבלי לאבד את דעתם – במיוחד כשמדובר בתכני SEO יבשים בנושאי פורקס, צימרים ושאר אטרקציות. מסיבה זו יש להניח כי רוב אלו המציעים שירותי כתיבת תוכן לאתרים במחירים זולים במיוחד הם פרילאנסרים המעוניינים לעשות קצת כסף מהצד – סטודנטים, אמהות בחופשת לידה, מובטלים, וכדומה.

תוכן שיווקי "סיטונאי" או תוכן SEO המיועד להפצה באתרי מאמרים או לשמש כתוכן לאתרי לוויין (כלומר אתרים שאין עין אדם אמורה לשזוף אותם והם מיועדים אך ורק עבור מנועי החיפוש) יכול להיות מתומחר בסכומים נמוכים מאד ואין פה זילות של המקצוע. אך חשוב לזכור כי תוכן שיווקי איכותי לא ניתן להשיג במחירים זולים כאלו.

תוכן שיווקי מעולה המיועד לדפי נחיתה של קמפיינים פרסומיים או לעמודי בית ועמודים פנימיים של אתרים עסקיים או ארגוניים דורש מחקר מילים מקיף ומעמיק, ניסוח אסטרטגיית תוכן, אופטימיזציה למנועי החיפוש, הגהה לשונית ולבסוף, התאמה מבחינת חווית המשתמש והקריאות למבנה האתר.

אני מתקשה להאמין שיהיו אנשי תוכן אינטרנט שיסכימו לבצע תהליך זה תמורת מעות ספורות ולכן המלצתי לבעלי עסקים ואתרים המעוניינים להשתמש בשירותי חברות כתיבת תכנים לאתרים היא להבחין בין סוגי התוכן השונים ולהכיר בעובדה, שתמיד חשבתי כי היא ברורה מאליה, כי תמחורו של פרויקט קופירייטינג הוא שקלול של מספר גורמים, בניהם חשיבות הטקסט, מקצועיות הקופירייטר והיקף העבודה הנדרשת עליו.

פוסט זה אינו מחדש דבר. את הכתוב בו יוכל לומר כל מקצוען העוסק בבניית אתרים, תכנות, עיצוב גרפי, קופירייטינג, כתיבת תוכן לאתרים או שיווק באינטרנט. אני משתדל להימנע מפרסום פוסטים שאומרים את המובן מאליו, אך כנראה שלא כך הדבר במקרה זה.

פוסט זה נכתב כתגובה למייל שנשלח אלי מאדם שתמה על המחירים, המופרכים לטענתו, אותם אני גובה על כתיבת תוכן לעמודי נחיתה ועל כתיבה שיווקית לאתרים, תוך שהוא מציג דוגמאות לתמחור זול יותר  ומבקש את דעתי בנושא.

אם אתם זוכים במעט זמן פנוי ומתחשק לכם למלא אותו בתכנים לימודיים מעניינים, דעו כי הרשת עמוסה בקורסים מקוונים עמוסי מידע.

הנה מספר קורסים העוסקים בנושאי כתיבה לאינטרנט וכתיבה באופן כללי. חלק מהקורסים המקוונים הללו סקרתי באופן אישי ואני בהחלט ממליץ עליהם לכל קופירייטר או עורך תוכן. גם אם לא מדובר בתכנים חדשניים במיוחד, תמיד טוב לרענן שוב את היסודות.

כל הקורסים המקוונים הללו מוצעים בחינם והם אינם טיזרים לקורסי המשך בתשלום.

הלם תרבות – בקורס מקוון זה תלמדו לכתוב לרשת האינטרנט. עדיין לא סקרתי קורס זה באופן אישי, אך לפי הסילבוס מדובר בכתיבת פרוזה ולא בכתיבה שיווקית או מידענית. סביר להניח שהתכנים המועברים בקורס יסייעו לכל קופירייטר, שהרי ידוע כי מרבית אנשי התוכן באינטרנט הם סופרים מתוסכלים.

מהי כתיבה טובה? – קורס נוסף העוסק בכתיבה טובה ובדרכים לשיפור הכתיבה שלכם. הקורס בסיסי מדי לטעמי, אך יתכן שחלק מהקוראים ימצאו אותו מעניין ואפקטיבי.

לכתוב את מה שאתם יודעים – קורס מרתק העוסק בפיתוח יכולות תפיסתיות והמרתן לטקסטים. אחד הקורסים המעניינים ביותר שנתקלתי בהם ברשת.

5 צעדים לסיפור סיפורים – כל קופירייטר מתחיל יודע כי כתיבה שיווקית טובה היא כתיבת סיפור קולע ופוגע. בקורס זה נלמדות שיטות לסיפור סיפורים באמצעות כלי מולטימדיה שונים: אודיו, וידיאו ותמונות.

לנקות את התוכן – קורס זה מתאים בעיקר לעורכי תוכן העוסקים בתכנים בשפה האנגלית. בקורס מצוין זה תלמדו לנקות את התוכן שלכם מטעויות דקדוק, שגיאות איות וכדומה.

הניצוץ היצירתי – יצירתיות היא המנוע של כל איש תוכן אינטרנט. קורס מרתק זה, גם אם לא קשור באופן ישיר לכתיבה לרשת האינטרנט, סוקר את עולמה המופלא של היצירתיות האנושית.

חוקי המדיה המקוונת – בלוגרים ואנשי תוכן אינטרנט חשופים בפני סוגיות משפטיות הקשורות לפרטיות, זכויות יוצרים, הוצאות דיבה וכדומה. בקורס זה נסקרים נושאים אלו עם דגש על תכנים המפורסמים באינטרנט.

1. אני מניח שרוב הקוראים של בלוג זה כבר התעדכנו בהצהרה האחרונה של גוגל לגבי התעלמותם מתג המטא keywords. עם זאת, אני ממליץ להמשיך להוסיף (בחוכמה!) תג מטא זה לתכנים שאתם מעלים לאתרי האינטרנט ולו בשל העובדה כי מנועי חיפוש אחרים כמו Bing עדיין משתמשים בתגיות מטא אלו.

2. איך כן כדאי לבצע אופטימיזציה לתוכן באתר האינטרנט שלכם? Randfish מ-SEOmoz עם סיכום מקיף ופבל ישראלסקי עם פוסט מעניין וחשוב.

3. הנה רשימת עשרת הבלוגים הטובים ביותר עבור כותבים (קופירייטרים לאינטרנט, עורכי תוכן, אנשי כתיבה שיווקית, אנשי מרקום, עיתונאי רשת וכו'). לאו דווקא הרשימה שאני הייתי מרכיב, אבל ציבור הקופירייטרים ואנשי התוכן העולמי אמר את דברו.

כל בלוג העוסק בתוכן אינטרנט, כתיבה לאתרים וקופירייטינג חייב להקדיש לפחות פוסט אחד לנושא המתבקש של מחסום הכתיבה.

כמו אחינו לעט, המשוררים והסופרים, גם אנו, אנשי תוכן האינטרנט, סובלים לעיתים מאותם מעצורים המונעים מאיתנו למלא את דף הכתבן שמולנו בתכנים שנתבקשנו לכתוב. לרוב הופך מחסום הכתיבה למעין ביצה טובענית – ככל שנתנגד לו יותר, כך נשקע יותר בבוץ ולכן רוב הפתרונות המוצעים לאנשי תוכן וכתיבה מתמקדים בדרכים להסית את המחשבה מהעיסוק המטריד במחסום הכתיבה ובהתמקדות בפעילויות אחרות, יצירתיות או אסקפיסטיות שלבסוף יובילו לניפוץ המחסום.

אחרי שנים רבות של כתיבת תוכן לאתרי אינטרנט, אני כבר מצליח לזהות את הרגעים בהם מחשבתי נודדת למחוזות אחרים במקום להתרכז בכתיבה וכשאני מרגיש כי מחסום כתיבה הולך ונבנה מולי, אני עוצר מיד ומפעיל טכניקות שונות לאתחול מחדש של המחשבות שלי.

בדומה לדעתו של סופר האימה והמתח המפורסם סטיבן קינג, גם אני גורס כי מלאכת הכתיבה היא טכנית בעיקרה, ולכן אני מסכים עם שלל הפתרונות למחסומי כתיבה שמציע קינג בספרו "על הכתיבה". ספר זה מומלץ לקריאה לכל מי שעוסק בכתיבה, בין אם כתיבה לאתרי אינטרנט או למגירה – תוכלו למצוא בו שלל רעיונות לעידוד היצירתיות ולשחרור מחסומי כתיבה. לא אפרט בפוסט זה את המתכונים ליצירתיות שמציע סטיבן קינג, אך אציע שיטה שאני משתמש בה ותוצאותיה תמיד משביעות רצון.

מפות חשיבה – Mind Maps

בעבר כתבתי בבלוג זה על שתי תוכנות ויזואליזציה של תוכן. כלי Mind Mapping מסוג זה יכולים לשמש גם ככלי לארגון המחשבה ואפיון תוכן ראשוני וגם ככלי עוצמתי לעידוד סיעור מוחות ולשבירת מחסומי כתיבה.

ישנן לא מעט תוכנות מיפוי מחשבה טובות שניתן למצוא ברשת, חלקן קנייניות וחלקן מבוססות על קוד פתוח, חלקן בעלות ממשק וובי וחלקן תוכנות דסקטופ, חלקן פשוטות מאד ומבוססות על ויזואליזציה פשוטה של רעיונות ומילים וחלקן מורכבות ומכילות אפשרויות מתקדמות כמו צירוף קבצים, שיתוף רעיונות עם חברים המשתמשים בתוכנה, אפשרויות לעריכה מהותית של מפת החשיבה או בניית חלקים ממנה מחדש וכדומה.

יהיו כאלו שיעדיפו שרטוט מפות חשיבה בדרך הישנה והטובה של שימוש בדף נייר ועט, אך לדעתי האפשרויות הגלומות במפות חשיבה ממוחשבות הופכות את הכלי הזה לאפקטיבי במיוחד.

השימוש ברוב התוכנות דומה. באמצעות קישורים גראפיים ניתן לשרטט מעין מפה של תהליכי מחשבה: רעיונות שצצים, קישורים אסוציאטיביים, הקשרים לא ברורים המגיחים היישר מתת המודע – כולם הופכים למעין ענפים בעץ מורכב ורב-רעיונות שמאפשר למשתמש לארגן את המחשבות שלו בצורה נוחה ובאותה העת לשחרר את מחסומי הכתיבה. לא מדובר בשיטת אל-כשל לחיסול מחסומי כתיבה, אך מניסיוני, מדובר בדרך יצירתית ונהדרת לתת לאונות המוח זריקת עידוד, דבר המוביל אצלי בדרך כלל לשחרור כל מחסום כתיבה עיקש.

מספר תוכנות מיפוי חשיבה טובות

iMindMap היא תוכנה קניינית מבית היוצר של טוני בוזן, האיש שלזכותו נזקפת ההתעניינות המחודשת במפות חשיבה. התוכנה הזו מרשימה מאד בתכונותיה ועמוסה באפשרויות ההופכות אותה לכלי עוצמתי מאד. עם זאת, יתכן שעבור משתמשים רבים הזקוקים בסך הכל ל"ניעור" מחשבתי קטן, תוכנה זו תהיה מורכבת ועמוסה מדי.

Freemind היא תוכנת קוד פתוח ותיקה ופשוטה. הממשק שלה לא מושך במיוחד לטעמי ודווקא בסוג זה של כלים ראוי שהממשק יהיה מעניין יותר וישתתף גם הוא בתהליך עידוד היצירתיות. לזכותה יאמר שהיא קלה להתקנה ופשוטה להפעלה.

PersonalBrain היא תוכנה המציעה ממשק מעולה ומגוון אפשריות לשרטוט מפות מחשבה מורכבות. השימוש בה דורש לימוד והתנסות מסוימת, אך התגמול שווה את המאמץ. לתוכנה גרסה בסיסית בחינם וגם גרסה רבת-אפשרויות בתשלום.

XMind היא תוכנת קוד פתוח שגם כן מציעה גרסה בסיסית בחינם וגרסה מורחבת בתשלום. הגרסה החינמית נוחה מאד לעבודה ואני משתמש בה לא מעט.

bubbl.us היא תוכנה וובית צבעונית ועשירה המציעה יצירת מפות מחשבה לבד או בשיתוף עם משתמשים אחרים. זוהי ללא ספק אחת התוכנות המהנות ביותר שעבדתי עימן והפשטות והצבעוניות שלה תרמו לי לא פעם רעיונות מעניינים.

Mindomo היא תוכנה וובית נוספת בעלת ממשק מורכב יותר מ-bubbl.us. גם תוכנה זו מציעה גרסה בסיסית בחינם וגרסה מורכבת יותר בתשלום חודשי.

פוסט שכתבתי בעבר ועוסק בצפיפות מילות מפתח מזמן לתיבת הדוא"ל שלי לא מעט שאלות בנוגע לצפיפות מילות המפתח המומלצת בכתיבה לרשת.

לאחרונה נשאלתי כיצד יש לחשב צפיפות מילות מפתח כאשר מדובר על ביטוי בן מספר מילים.

הנה תשובתי:

ברמת העיקרון, כשאני בודק את צפיפות המילים בטקסט שכתבתי, אני מתייחס לביטוי המקודם כולו כיחידה אחת, כלומר, אני מחשב את הצפיפות שלו כאילו הוא היה מילה אחת.

עם זאת, צריך לזכור שכל נושא צפיפות מילות המפתח הוא בעיקר שריד לימים עברו בו האלגוריתם הגוגלי הסתמך על מתן ציון על פי אומדן כמויות פשוט יותר.  גוגל הרי לא מעוניינים בתוכן אינטרנט "מהונדס" אלא בטקסטים כמה שיותר טבעיים, ולכן טקסט מוצלח יכול להיות גם טקסט עם צפיפות של 15% וגם טקסט עם צפיפות של אחוז בודד – לא הייתי מתעכב יותר מדי על החישובים אלא מתרכז בשימוש בהיגיון בריא כדי לשוות לתוכן האתר שלכם אופי טבעי.

מובן שלשיבוץ נבון של מילות מפתח בטקסט יש חשיבות גם מבחינה פסיכולוגית-שיווקית, אבל על כך בפעם אחרת.

Smashing Magazine המשובח העלה לא מזמן רשימה מכובדת של קישורים למקורות מידע חשובים לעורכי תוכן אינטרנט, קופירייטרים, וכל מי שעוסק בכתיבה לרשת האינטרנט.

חלק ממקורות המידע רלבנטיים בעיקר לאלו העוסקים בכתיבה בשפה האנגלית, אך בחלק הרביעי של הרשימה תוכלו למצוא לא מעט "יהלומים" שיתאימו גם לכותבים בשפה העברית.

במבט ראשוני רשימות עמוסות מסוג זה יכולות להבהיל קצת ולכן אני נוהג לבלוע אותן בחלקים – קישור אחד או שניים בכל פעם שמתפנה רגע חופשי.

Eye tracking היא שיטת מעקב אחר תנועות האישונים של הגולשים במטרה לזהות כיצד נע מבטם על פני דף האינטרנט והיכן הם מתעכבים בעת הקריאה.

מבחני Eye tracking מאפשרים לזהות את דפוסי הקריאה ולאתר את נקודות התורפה והחוזק של דף האינטרנט על מנת לבצע אופטימיזציה לתוכן אינטרנט ולעיצוב האתר על סמך נתוני התנהגות הגולשים והדרך בה הם קוראים את דף האינטרנט.

כיצד גולשים קוראים תוכן באינטרנט?

בסוף המאה ה-19 הבחין רופא עיניים צרפתי בשם Louis Emile Javal כי בזמן הקריאה עיני הגולש אינן נעות בצורה "חלקה" על פני הטקסט אלא נחות על מילה או על מספר מילים לפרקי זמן קצרצרים.

מנוחה זו מכונה פיקסציה (Fixation).

במשך השנים חקרו פסיכולוגים דפוסי קריאה של טקסט מודפס וכתוב בכתב יד ואישרו את הבחנתו של Javal.

הפסיכולינגוויסט קית' ריינר מאוניברסיטת מסצ'וסטס שחקר את דפוסי הקריאה באינטרנט, גילה כי גם באינטרנט ניתן לזהות דפוסי קריאה מקוטעים. ריינר מדד פיקסציות שאורכות 0.25 שניות בממוצע. לאחר הפיקסציה ממשיכות העיניים לנוע לקבוצת המילים הבאה במעבר שאורכו כ-0.1 שניות. לאחר מספר פיקסציות ומעברים כאלה עוצר הגולש בכדי לנתח את מה שקרא. עצירה זו אורכת כ-0.3 עד חצי שנייה.

העובדה כי הקריאה באינטרנט אינה רציפה אלא מורכבת מסריקת מקטעים רבת חשיבות עבור כל מי שעוסק בכתיבה לאינטרנט או בעיצוב אתרים. אותן נקודות פיקסציה עליהן נחות עיני הגולש, הן בטקסט שבאתר והן באלמנטים אחרים שבו (באנרים, מודעות מילים, קישורים, תמונות, שדות רישום וכדומה), הן בדיוק המקום המתאים לשבץ את מילות המפתח החשובות ביותר בטקסט או לשלב טריגרים שיווקיים שונים.

כיצד מבוצעים מבחני Eye Tracking?

בדיקות ה-Eye tracking מבוצעות באמצעות מכשור מיוחד הבודק את תנועות העין של הגולש ומייצר מפות חום, המציגות את הנקודות שמשכו את תשומת הלב הרבה ביותר ואת האזורים הפחות נצפים של דף האינטרנט.

יש לציין כי מכשור יקר זה אינו בר-השגה עבור מרבית בעלי האתרים, ובעל חיסרון נוסף: איש השמישות אמיר דותן מציין כי מכשירי ה-Eye tracking בודקים אך ורק את תנועות האישונים של הגולש ומתעלמים מיכולות הראייה המרחבית שלו, כלומר מיכולתו לקלוט ולעבד מידע הנמצא סביב אותה נקודה מסוימת עליה נחות העיניים. יחד עם זאת, מחקר Eye tracking חיוני לזיהוי מרכזי התרחשות בדף האינטרנט, נקודות מפתח המושכות תשומת-לב מיוחדת וכדומה, ולכן מהווה כלי חשוב ומרכזי בבדיקות שמישות של תוכן אינטרנט ועיצוב ממשקים.

לאנשים שונים הרגלי קריאה שונים, אך בעזרת מבחני Eye tracking אותרו דפוסים מסוימים החוזרים ונשנים בקרב מרבית גולשי האינטרנט.

כמעט כל מפות החום שיוצרו במבחני Eye tracking על אתרים שונים הציגו מבנה קבוע, פחות או יותר, של סריקת הדף. התאמת תוכן ועיצוב האתר שלכם לדפוסים אלה תוביל לשיפור השימושיות שלו, ובנוסף תוכלו להשתמש בידע על דפוסים קבועים אלה כדי לשבץ בצורה אפקטיבית את התכנים החשובים ביותר שברצונכם להעביר לגולש, בין אם תכנים שיווקיים או אחרים.

התאמת עיצוב ותוכן האתר לדפוסי הקריאה באינטרנט

הנה מספר הנחיות בסיסיות להתאמת אתר האינטרנט שלכם לדפוסי הקריאה באינטרנט:

1. תנועת  העין – ישנם שישה אלמנטים מרכזיים שמכתיבים את תנועת העיניים על דף האינטרנט: גודל, צבע, תנועה, צורה, מיקום והאופי הטבעי של סריקת דף אינטרנט.

לכן:

• תכנון טוב של אתר אינטרנט הוא תכנון המנצל אלמנטים אלו לטובת הדגשת הדברים שעורך התוכן רוצה להדגיש.
• תוכן אינטרנט חייב להתחשב בעיצוב הדף. לפני שאתם כותבים תוכן לאתר אינטרנט, התעניינו בעיצוב הדף והתאימו את התוכן לעיצוב על פי האלמנטים המרכזיים הללו.

2. סריקת F – מחקרים מראים שהאופי הטבעי של סריקת דף אינטרנט הוא בצורת האות F, כלומר סריקת החלק העליון של דף האינטרנט ואז סריקה אנכית של הדף תוך כדי התעכבות על אלמנטים שוברי שיגרה במרכז הדף. אלמנטים אלו יכולים להיות תמונות, כותרות, קישורים וכדומה. יש להניח כי קוראים בשפה העברית יסרקו את דף האינטרנט במהופך, כלומר כאשר הציר האנכי של הסריקה נמצא בצידו הימני של הדף.

לכן:

• יש לנצל את האופי הטבעי של סריקת הדף ולמקם את התוכן החשוב לכם בנקודות שעליהן עיני הגולש ינוחו בוודאות: החלק השמאלי-עליון של הדף, הציר האנכי שמאלי של הדף וכדומה.
• אם ברצונכם "למשוך" את עיני הגולש לתוכן חשוב בעומק הדף יש להוסיף לידו אלמנטים שוברי שגרה.

3. כותרות – כותרות הן אלמנטים שוברי שיגרה חשובים מאד. גולשים רבים סורקים את תוכן האינטרנט במהירות רבה ומתעכבים רק על קריאת הכותרות או כותרות המשנה.

לכן:

• אם כמות התוכן באתר שלכם רבה, עליכם להוסיף כמות גדולה של כותרות, כותרות משנה ולידים.
• קשה להפריז בחשיבותן של כותרות טובות. על הכותרות שלכם להיות אינפורמטיביות ויחד עם זאת מושכות תשומת לב. כתיבת כותרות טובות היא מיומנות שעל אנשי תוכן אינטרנט לסגל לעצמם.
• מומלץ להצמיד את הכותרות לצד הסריקה האנכי של ה-F ולא למרכז אותם על מנת להבטיח שהן אכן יקראו על ידי הגולש.
• מחקרי שימושיות הראו כי הוספת כותרת משנה ברורה לטקסט מביאה את רוב הגולשים לקרוא אותה במלואה. יחד עם זאת, הקדמה או כותרת משנה ממצה שאינה מלווה בפיתוי או עידוד כלשהו להמשך הקריאה מביאה את הגולשים לוותר על קריאת הפסקה. שלבו כותרות משנה בצורה חכמה ותמיד הוסיפו להן עידוד להמשך קריאת התוכן.

4. תוכן – גם התוכן עצמו יכול להיות אלמנט שובר שגרה. מילים רבות עוצמה (power words) יכולות למשוך את תשומת הלב של הגולש ולגרום לפיקסציה.

פסקאות קצרות מעודדות קריאה מלאה יותר של תוכן האתר. פסקאות ארוכות מעודדות סריקה מהירה ולא מעמיקה.

לכן:

• התחילו את הפסקאות החשובות שלכם במילים רבות עוצמה שיעודדו את המשך קריאת הפסקה. הכנת רשימה של power words כאלו היא חלק הכרחי מעבודתו המקדימה של עורך התוכן, לפני שהוא ניגש לכתוב את תוכן האתר.
• שפרו את הקריאות של תוכן האתר שלכם. חלקו לפסקאות, רווחו בין שורות ומילים והשתמשו בפונט נעים לקריאת אינטרנט. כך תשפרו את סיכויי הפיקסציות על האלמנטים שוברי השגרה החשובים לכם.

5. תמונות – אימג'ים ותמונות הם אלמנטים שוברי שגרה רבי עוצמה.

לכן:

• שלבו תמונות באזורים אליהם אתם רוצים למשוך את תשומת לב הגולשים. הימנעו משילוב תמונות באזורים פחות חשובים כדי לא לעייף את הקורא ולבלבל אותו.
• מחקרים מראים כי האימג'ים המושכים את תשומת הלב הרבה ביותר הם אימג'ים של פנים אנושיות.

6. עיצוב התוכן – עיצוב הטקסט בדף האתר משפיע מאד על אופי קריאת תוכן אינטרנט.

אלמנטים כמו גודל הפונט, הדגשות, הטיות וכדומה משמשים כשוברי שגרה אפקטיביים ומומלץ לשלב אותם בטקסט בחוכמה.

לכן:

• מחקרים הראו כי פונט קטן מעודד קריאה מעמיקה יותר של תוכן אתר האינטרנט מאשר פונט גדול. מצד שני, פונט קטן קשה יותר לקריאה ולעיתים "מבריח" גולשים מהדף. אם אתם רוצים לגרום לקורא להתעמק ולקרוא את תוכן האתר בדקדקנות – העדיפו פונט קטן. מומלץ לגבות את הבחירה שלכם במבחני Eye tracking או בדיקות שימושיות אחרות.
• השתמשו בהדגשות וטקסט נטוי (Italics) כדי למשוך את תשומת ליבו של הגולש לנקודות חשובות ומילים רבות עוצמה.

הבלוג שקע בתרדמת חורף ארוכה מהרגיל. הסיבה לכך היא עומס מטלות הקשורות לחיי האישיים ובעיקר לעבודתי – ובימים טרופים אלו, זוהי ברכה.

אנצל הפוגה זו להמלצה על אתר חדש בשם מילימילים. זהו אינדקס חופשי המרכז עורכים, מגיהים ומתרגמים ומאפשר לאתר בעל מקצוע מתאים בהתאם לדרישות ספציפיות. ישנם כמה אתרים מקומיים המציעים לשדך בין פרילאנסרים לבין מעסיקים, אך אם אינני טועה זהו האתר הראשון שמתרכז אך ורק במקצועות העריכה, התרגום וההגהה.

ברשימת הסוגות המפורטות באתר לא איתרתי קטגוריה של עורכי תוכן. עורך מילימילים, שענה למייל ששלחתי לו בנושא זה, הסכים שאכן יש מקום להוספת קטגוריה של עורכי תוכן אינטרנט לאתר ואני מקווה שזו אכן תתווסף במהרה.

ותיקי הרשת בטח זוכרים את הכאוס ששרר באינטרנט בימיו הראשונים: כותרות בשלל צבעים זרחניים, חגיגות של פונטים נטולי הקשר עיצובי, מקטעי טקסט מפוזרים לאורך כל הדף וסרגלי ניווט שלוקחים את הגולש לכל מקום חוץ מזה שאליו הוא רוצה להגיע.

עם הזמן התפתחו סטנדרטים של ניהול תוכן ועיצוב ממשקים שהפכו למקובלים על ידי חלק הארי של בוני האתרים.
מובן שדיונים, מחלוקות וויכוחים על הדרך הנכונה לעצב או לנהל תוכן אינטרנט יש בשפע, לכל מעצב או מנהל תוכן יש את הטכניקות האהובות עליו, את דרך העבודה הייחודית שלו וכדומה, אך ברמת העיקרון ישנם דפוסי עיצוב וניהול ברורים מאד המבוססים על מחקרי שמישות ממשקים והיגיון בריא.

ובכל זאת, קשה להאמין, אך גם בעת כתיבת שורות אלו, קרוב לסוף שנת 2008, עדיין קיימים ברשת לא מעט אתרים שעיצובם מזכיר יותר את היצירות הסוריאליסטיות של ימי האינטרנט הבראשיתיים.
ולא, לא מדובר באתרים חובבניים של ניסויי HTML או גחמות אמנותיות אקספרימנטאליות – מדובר באתרים ייצוגיים השייכים לארגונים ועמותות שטרם הטמיעו את הצורך החיוני בעבודה מול עורך תוכן ומעצב אתרים בעלי ידע מינימאלי בעיצוב ממשקים.

אין מקום לסלחנות עם אתרים מסוג זה משום שכיום אין צורך לשלם סכומי עתק למעצב אתרים או עורך תוכן אינטרנט עבור בניית אתר שמיש ונעים לגלישה – מערכות ניהול תוכן חינמיות פשוטות ניתנות להורדה והתקנה תוך דקות והרשת מלאה במדריכים ופורומים של תמיכה ועזרה גם לאלו המתקשים עם הצדדים הטכניים של התקנתן.
אם כסיל גמור כמוני מסוגל להתקין אתרי אינטרנט נעימים לעין, נעימים לגלישה ובעלי ממשק ניווט נוח, כולם יכולים.

לשם חיזוק דבריי, הנה שלוש קטסטרופות של ניהול תוכן אינטרנט ועיצוב אתרים. הכניסה על אחריותכם בלבד:

Alternative Transport Services – האתר הזה כמעט עיוור אותי. שימו לב בעיקר לשימוש היצירתי בצבעי פונטים, לטקסט הברור והקריא, וכמובן לתמונות המשובצות באתר ומעניקות אמינות ומכובדות.

Safe Points – במשך יותר מ-5 דקות תמימות ניסיתי להבין במה עוסק האתר. קשה לנסח במילים עד כמה מסורבל ומבולגן האתר הזה. עורך תוכן אינטרנט שיאלץ להתמודד עם תיקונו, מוטב שיתחיל בהריסתו לחלוטין משום שאין שום דרך לשפץ את הקטסטרופה העיצובית הזו.

Haven Words – אין מילים. כנראה שזהו האתר הגרוע ביותר באינטרנט.

אסונות ניהול תוכן אינטרנט ועיצוב קלוקל נוספים ניתן לראות בסיכום השנה המשעשע  של האתר Web Pages that Suck.