האינטרנט הוא מאגר מידע אדיר מימדים. על מנת שהתוכן אותו אתם כותבים ומעלים לאתרים שלכם לא יאבד בג'ונגל המידע הזה, עליו להיות נגיש למנועי החיפוש בצורה אופטימאלית.
תוכן שעבר אופטימיזציה למנועי חיפוש הוא תוכן שיוכל להיות מאוחזר על ידי גולשים בכל רגע בו הוא יידרש. אין צורך להסביר מדוע זהו אינטרס מרכזי הן של הגולשים והן של בעלי האתרים וכותבי התוכן.
יחד עם זאת, התאמה ונגישות למנועי חיפוש היא לא הדרישה היחידה מטקסט המיועד לאינטרנט. הקפדה על חווית משתמש טובה היא הדרך היחידה להבטיח דביקות (stickiness) ויחס המרה גבוה ומשום כך האתגר העומד בפני מנהל תוכן אינטרנט הוא שילוב מוצלח של כל דרישות העריכה הללו.
עורך תוכן אינטרנט מיומן צריך לבצע בטקסט האתר עריכה כפולה המורכבת משני ממדים:
- עריכת תוכן "קלאסית" על פי שיקולי עריכה עבור הקורא המיידי: ניסוח, פסקאות, הדגשות, מבנה לוגי.
- עריכת תוכן אינטרנט: שיבוץ מילות מפתח בטקסט, כותרות נכונות, שימושיות, חווית המשתמש, התאמות סמנטיות ושיקולי SEO אחרים.
עורכי תוכן רבים מגיעים לתחום עריכת תוכן האינטרנט מעולם האוף-ליין ולכן מתקשים להסתגל לדרישות העריכה החדשות. הצורך להעביר את הטקסט דרך כלי עריכה נוספים, כאלו ההופכים אותו לנוקשה יותר, תבניתי יותר והרבה פחות גמיש, מביאים להתמרמרות מובנת. למעשה, לא מעט עורכי תוכן פשוט לא מבינים מדוע מבלבלים להם את המוח עם כל המונחים החדשים הללו: צפיפות מילות מפתח, שימושיות, כותרות H וכדומה. אך שוב, שיקולי עריכה חדשים מסוג זה הם לא רק כלי של מקדמי אתרים מסחריים אלא של כל עורך אתרי תוכן הרוצה להעניק לתוכן באתר שלו אורך חיים.
אז איך כותבים תוכן אינטרנט טוב מבלי לסרבל את העניינים? איך משלבים בין הדרישה להעביר מסר ברור ורהוט לבין הצורך להפוך את הטקסט לנגיש יותר מבחינת מנועי החיפוש?
כשאני מכין טקסט עבור אתר אינטרנט, בין אם מדובר באתר אינטרנט מסחרי או שיווקי או באתר תוכן מסוג אחר, אני נוהג לחלק את העבודה למעין שכבות ביצוע. בצורה זו אני לא כופה את הדרישות של כל סוג עריכה על האחר אלא משלב בניהם בצורה הרמונית.
- תחילה אני כותב את הטקסט בצורה חופשית על פי ראשי הפרקים שהכנתי לעצמי. בשלב זה אני מתמקד בתוכן עצמו, בהעברת הרעיונות אותם אני רוצה לקדם באמצעות הטקסט.
- השלב השני הוא השלב בו התוכן עובר דרך פילטרים של כתיבה שיווקית אפקטיבית. אני מעביר את הטקסט בדיקות לוגיות שונות ומוודא כי מבנה התוכן אכן משרת את מטרתו: הנעה לפעולה, הסבר או הדרכה מפורטת, העברת מסר או כל מטרה אחרת.
- שכבת הביצוע השלישית היא זו של הדקדוק. בשלב זה אני בודק את הפיסוק ומשפר את התחביר תוך התחשבות בזרימה הטבעית של הטקסט ובאופן בו הוא אמור להיקרא על ידי גולשי האתר.
- השכבה הרביעית היא שכבה המשפרת את חווית המשתמש. בשלב זה אני בודק את מבנה התוכן בהתאם לפילטרים שונים של שימושיות. אני בוחן את מבנה האתר ואת עיצוב עמודי התוכן ומתאים את הטקסט למבנה זה תוך התייחסות ל-Eye Tracking, הדגשות, כותרות ספציפיות, הוספת תמונות ואמצעים ויזואליים להקלת הקריאה.
- השכבה האחרונה היא שכבת ה-SEO. בשלב זה אני מעביר את הטקסט דרך כלי אופטימיזציה שונים ובודק צפיפות מילות מפתח, תגיות HTML, מטא-מידע, כותרות וכדומה.
תיאור עבודה זה הוא תיאור סכמטי בסיסי בלבד. במהלך העבודה מתעוררים קונפליקטים בין השכבות השונות ובין דרישות העריכה הסותרות. עורך תוכן אינטרנט מקצועי הוא זה היודע לפתור קונפליקטים ולשלב בין דרישות עריכה אלו בצורה ההרמונית ביותר.
ביישוב חלק מהקונפליקטים הללו נגעתי בפוסטים קודמים ובחלק אעסוק בפוסטים הבאים.
מעניין וטוב. קראתי ורשמתי לעצמי את זה.
תודה רבה.
אני כותב עכשיו טיוטה לפוסט בנושא תוכן משוכפל והאלוגריתם הסמנטי של גוגל. תשובות חד-משמעיות לא יהיו בו, אבל לפחות כיוון מחשבה כללי.
[...] לאחר שאני מסיים את השכתוב אני עובר שוב על הטקסט ומבצע בו את כל ההתאמות המפורטות בפוסט כתיבת תוכן לאתרי אינטרנט. [...]
למרות הכל התוכן צריך לגרום ללקוח הפוטנציאלי לרצות את השרות/ המוצר שלך .
גוגל הוא כלי ולא המטרה .
בדיוק כך.
בס"ד
מאמר מצויין! החכמתי.
תודה רבה.
[...] המוטלות על עורך תוכן אינטרנט, אותן פירטתי בפוסט העוסק בתוכן אינטרנט איכותי, מקשות על יצירת תוכן כזה. בשונה מיצרני תוכן אחרים כמו [...]