בדרך כלל, אחרי שאני מסיים כתיבת טקסט חשוב עבור לקוח, אני מציג אותו בפני אשתי – עורכת לשונית במקצועה. כבר בזמן כתיבת הטקסט אני יודע מה יקפיץ אותה ממקומה ויגרום לה לשלוח יד למקלדת על מנת לתקן את הכתוב, אולם בכל זאת אני נאלץ להתעלם, ולא כי אני חושב שכללי הדקדוק אינם חשובים כלל אלא כי אני יודע שכשזה מגיע לכתיבה שיווקית, ישנם גורמים אחרים שמנווטים את הכתיבה ולעיתים גורמים אלו עומדים בסתירה לכללי הדקדוק העברי התקין.
כללי הדקדוק העברי חיוניים הן לקורא והן לכותב. סימני הפיסוק למשל, הם כלי הכרחי להבנת המשפט הנקרא. סימנים אלו מציינים הדגשות, הנגנות והפסקות קריאה אך מכיוון שקריאת תוכן באינטרנט שונה מקריאת תוכן מודפס, הפיסוק של התוכן חייב להתאים עצמו לאופי הקריאה החדש. עורך תוכן שיווקי המודע לכללי הכתיבה הנכונה באינטרנט, חייב להתאים את הטקסט לגולש באינטרנט.
אני לא רוצה שיתפרש פה כאילו אני חושב שכתיבה שיווקית מתירה זלזול מוחלט בעברית תקינה וכאילו המשימה למכור באמצעות תוכן שיווקי אמורה לדרוס כל רצון לכתוב טקסט רהוט ותקין. למעשה, ברוב המקרים, אין התנגשות בין כללי הדקדוק לבין כללי כתיבת תוכן שיווקי נכונים, אך כאשר כן נוצרת התנגשות כזו, עורך תוכן נבון יודע לעקוף אותה באמצעות ניסוח מחדש של הטקסט או במקרה הפחות מועדף, באמצעות התעלמות מחוקי הדקדוק הקשיחים על מנת שהתוכן יתאים יותר לקורא באינטרנט.
ראו למשל את נושא הפסיקים. אחד משימושיו של הפסיק הוא להורות על הפסקה ברצף המשפט. האקדמיה ללשון העברית גורסת כי יש להמעיט בכתיבת פסיקים אולם כתיבת תוכן לאינטרנט דורשת הפסקות תכופות יותר ברצף המשפט משום שקריאת מסך מחשב אינה נוחה כמו קריאת דף מודפס. בשל כך טקסטים שיווקיים אינטרנטיים רבים נראים כגושי טקסט מחולקים בפסיקים וקריאתם אינה נוחה.
כתיבה שיווקית נכונה יודעת לעקוף תופעה זו של “אצבע קלה” על מקש הפסיק ולהשתמש במשפטים קצרים יותר ההופכים את הטקסט לנגיש וקריא יותר.
לסיכום: העדיפו משפטים קצרים מופרדים בנקודות על פני משפטים ארוכים מופרדים בפסיקים. אל תתנו לקוראים שלכם ללכת לאיבוד בטקסט גם אם המחיר הוא ויתור על כמה כללי דקדוק.
