אחת השאלות העיקריות שאיש תוכן אינטרנט צריך לשאול עצמו לפני שהוא ניגש למלאכת הכתיבה היא באיזו שפה לכתוב – כלומר, האם לכתוב בשפה מורכבת ועשירה עם דגש על ניסוח ותקינות או האם “לרדת לעם” ולכתוב את הטקסט בצורה פשוטה, כזו שתהיה קוהרנטית מספיק גם לתיכוניסט בן ה-16.
אני רוצה להאמין שאנשי תוכן טובים יודעים לנסוק מעבר לסגנון האישי שלהם ולהתאים את הכתיבה גם למדיום בו היא תתפרסם וגם לקהל היעד אולם מדובר במשימה קשה יותר ממה שהיא נראית ולא פעם יש מעידות של שפה מורכבת מדי או פשוטה מדי בטקסט שנכתב שאמור לכוון לקהל יעד שונה לגמרי.
הפתרון לבעיה זו פשוט עד מאד. דרוש עורך תוכן אינטרנט. תפקידו המסורתי של העורך היה תמיד להיות המאשר הסופי של הטקסט, וגם כתיבה לאינטרנט אינה צריכה להיות שונה מכתיבה עיתונאית רגילה ולעבור עריכה.
מכיוון שעולם התוכן האינטרנטי ברובו עדיין מצומצם ב”היקפיו” יחסית לעולם התוכן האוף-לייני, לרוב ניתן למצוא את תפקיד הכותב והעורך בידי אותו אדם. כפילות זו מביאה ללא מעט בעיות שיכולות להיפטר באמצעות עריכה טובה.
אני, באופן אישי, מקפיד להעביר את כל הטקסטים המקצועיים שאני כותב לעריכה בידי גורם שלישי שאת כישוריו העריכתיים אני מעריך עד מאד.
ואם כבר מדברים על שפת הכתיבה ורמתה, הייתי רוצה לציין שאמנם תוכן שיווקי אמור להיות נגיש ופשוט, אולם מנסיוני, “שפת רחוב” לא תמיד ממלאת את המצופה ממנה. אין לי כוונה לחנך את הקורא של התוכן השיווקי, אך ככותב תוכן בעל אהבה לשפה העברית אני משתדל להעשיר את שפת הכתיבה ולא להזנות אותה בכל מחיר, גם אם מדובר בטקסט שיווקי למהדרין. אמנם המטרה היא למכור או להעביר מידע שיווקי בצורה ברורה ככל האפשר, אולם הגולש יודע מתי מתייחסים אליו כאל טיפש, וגם אותו תיכוניסט בן 16 יעריך יותר תוכן שיווקי הרואה אותו כצרכן בעל אפשרויות בחירה ומוח המאפשר לו להחליט באיזו אפשרות לבחור.
